יום רביעי, 14 במרץ 2012

בראשית- על הקריאה הפנימית והיציאה למסע

לפני שעות אחדות שקטו המים הסוערים בתוכי, בחסות הסופה המתחוללת בחוץ התבהרו השמים הפנימים, הכל נדם ומתוך השקט עלתה ההבנה, הגיע הרגע לצאת למסע.

המסע של כתיבת הבלוג הזה, שאת הריונו אני סוחבת כבר חודשים ארוכים, התחיל ברגע לא מודע בו נטמן הזרע הראשון, הזרע נבט, גדל והפך לרעיון, רעיון שהתהווה והתבשל בתוכי. במשך לילות וירחים רבים אני חולמת בהתרגשות את לידתו, בדמיוני קורם הוא גידים, בשר ודם, אני מצפה לו ונערכת לקראתו. תאריך הלידה האמורפי עבר וחלף והוא מתמהמה, נשיאתו הפכה קצת כבדה ומעיקה. עוברים הימים ואני מוצאת עצמי עוסקת בהכל מלבד בו, מנסה, מגששת, מתלבטת ומתחבטת, כותבת שורה ומוחקת...
עד היום, עד המפגש הישיר עם החלק שבי שלא רוצה באמת ללדת אותו, שרוצה להמשיך לפנטז אותו, להשאיר אותו מושלם בתוכי.

ההבנה הזאת לוקחת אותי לילדות שלי, לזיכרון החוויה של ילדה רגישה במיוחד, אולי רגישה מדי, שלא מצליחה לחוש מספיק חיבור וביטחון עם כל מה שקורה בחוץ, ילדה שמוצאת את מקומה בעולם פנימי עשיר של דמיון, שמפליגה למחוזות רחוקים ובטוחים על כנפי סיפורים, מיתוסים ואגדות, נושאת עיני לגיבורות היוצאות למסע נועז ואמיץ בסופו הן הופכות לנסיכות. 
ככל שבגרתי למדתי והתחזקתי, נוספי לי כלים ומשאבים להיות גם בחוץ אך ברגעי משבר וקושי עולמי הפנימי החי היה לי תמיד בית פנימי אליו אני יכולה לחזור ולנוח. מאז ועד היום אותן גיבורות חיות בי, מתעוררות בי בעת הצורך ומהוות לי השראה פנימית ומצפן נפשי למציאת השביל המוביל חזרה אל עצמי

אני יושבת עכשיו וכותבת מילים, אותיות, צורות. אני שמחה ומתרגשת ובו זמנית כואבת ופוחדת. שמחה שזה סוף סוף יוצא, זה מקל מאוד, מתרגשת מהרגע הכל כך בהיר ומדויק. אני מאמינה, יודעת שיהיה בסדר, יודעת שזה מה שצריך לקרות וזה הזמן. הרצון לכתוב מגיע מתוך גילוי מרגש שנוכח בי בשנים האחרונות כי יש בכתיבה איכות של ריפוי, עבורי ואני בוחרת להאמין שגם עבור הקוראות.
בו זמנית אני כואבת את הפרידה מהחלום שהופך ברגעים אלו למציאות, יודעת שמילים יהיו תמיד מוגבלות ביכולתן להעביר חוויה, רצון וכוונה, פוחדת לאבד שליטה, לגלות שליצירה שלי יש חיים, רצונות ודינמיקה משל עצמה. פוחדת לחשוף ולצאת לעולם, להיות לא מובנת, לא מעניינת...
אני נושמת עמוק ומאפשרת להכל להיות, נזכרת בגיבורות שלי, ברגע יציאתן למסע בדרכן אל היער הסבוך והלא נודע. לא פעם חסרות כל, שנואות ונרדפות, בדרך למפגש ישיר עם השדים שלהן ושואבת מהן השראה וכוחות.


מסעה של הגיבורה הנשית הוא מסע של ריפוי, טרנספורמציה ולידה מחדש, בחירה בחיים וצמיחה רגשית ורוחנית. הוא עוסק בתעצומות נפשה של אישה, ביחסיה עם עצמה, עם השורשים שלה ומה שקיבלה בביתה, עם הקולות המגוונים הפנימים שמספרים את סיפורה ובצורך הבסיסי הקמאי להיחלצות ממצוקה, התפתחות וריפוי. הוא עוסק ביכולת היצירה הרחמית הנשית.
מסע הגיבורה הוא המסע של כולנו, גם לנו היכולת המופלאה להפוך צפרדעים לנסיכים, קש לזהב, גמדים לשומרי נפשינו. גם לנו הכוח והעצמה להפיל חומות אבן, להיחלץ מבית המכשפה להשתחרר מאחיזת השד, לברוח מקרקעית הגיהינום ולהצמיח מחדש את ידינו הקטועות.
אני מזמינה אתכן לצאת איתי יחד למסע, בכל פעם לפגוש גיבורה נשית מיתולוגית ואל זמנית, גיבורה שמספרת את הסיפור שלי, שלך ושל הנשיות הקולקטיבית והבסיסית, להתבונן בסיפורה מזווית של כוח ועצמה נשית, קבלה עצמית ולידה מחדש לתת לו לגעת ולהדהד למסע הגיבורה האישי והקבוצתי שלנו. 

שלכן
אפרת דבוש נאור

3 תגובות:

  1. אפרת יקרה-את כותבת מקסים,מלא רגישות.אהבתי כל מילה.מן מסע לנבכי נפשך.נהנתי מאוד לקרוא.שמחה שהחלטת לצאת למסע ומצפה לפוסטים הבאים.תודה לך-טל קפלן

    השבמחק
    תשובות
    1. טל יקרה, ברוכה הבאה, התגובה שלך (הראשונה החגיגית בבלוג) שימחה אותי מאוד וחיממה את ליבי. תודה רבה לך :)

      מחק
  2. את כותבת מקסים ומעניין וממש כיף לקרוא..מחכה בקוצר רוח לפגוש את הגיבורה הראשונה.
    שמחה שיצאת לדרך החדשה ומאחלת לך המון בהצלחה ובטוחה שתצליחי!!

    השבמחק